קצת על הפרויקט שלי:
כהקדמה, אספר שאני בעל תואר ראשון בצילום ומומחה בצילום פורטרטים, במיוחד של אנשים שלא רגילים להצטלם או מרגישים בנוח או חושבים שהם לא פוטוגניים וכו’ וזה מה שאני עושה ביום-יום שלי. חלק מהעבודות שלי אפשר לראות באתר, בלחיצה על הלוגו למעלה.
הפרויקט הנוכחי שונה קצת ממה שעשיתי עד היום- הרבה יותר סולידי וצנוע מבחינת תוכן התצלומים ועוסק, כהרגלי, בנשים, בצורות של הגוף באופן כללי ובדימוי של הגוף בעיניי מי שמצטלמת ובעיניי כצלם, גבר. זה סוג של שילוב בין צילום לבין טיפול פסיכולוגי, לשני הצדדים..
אחד המוטיבים המרכזיים בפרויקט הוא מה שהבנות לובשות- בגד גוף שחור, או משהו שדומה או מזכיר- גם בהתאם להרגשה האישית של כל אחת.
הפרויקט לא מנסה להיות ולא מדבר על מיניות, אלא על נקודת מבט בהתמודדות הזו מול המצלמה, תוך כדי הניסיון שלי להבין את התהליך שאתן עוברות במפגש. מה שהכי חשוב בסופו של דבר- שיהיה נוח וכיף לכולן.
צילמתי מעט בנות יחסית צעירות ולא מעט נשים בוגרות, בנות בהריון, אחרי ארבעה ילדים ואחרי אחד, רזות, מלאות מאוד ועוד ועוד.. אפילו כמה בנות עם הפרעות אכילה קשות שעברו ועוברות אשפוזים והסכימו להיפתח- וזה הכי מרגש ומחמיא לי.
כנראה שאציג את הפרויקט בסופו של דבר בתקופה הקרובה- עדיין לא סגור איפה, אבל לא כל מי שמצטלמת בהכרח רוצה שהתמונות שלה יוצגו, שגם זה בסדר גמור, ובגלל זה לכל אחת יש את הזכות לשמור את התמונות לעצמה.
התוצאה הסופית חשובה, אבל לא חשובה כמו התהליך שאני עובר ביחד עם הבנות ושהן עוברות איתי. גם אם חלק מהתמונות לא יוצגו או ייחשפו, המפגש עושה את שלו מבחינת התובנות והחוויה, ולאחר כמעט 60 בנות בהחלט אפשר להרגיש את זה. מה שמדהים הוא שהרוב המוחלט של הבנות שהצטלמו פגשו אותי בפעם הראשונה בסטודיו, לאחר היכרות בפייסבוק או מפה לאוזן.
כמובן שחוץ מהצילומים לפרויקט, שאותם אי אפשר לפרסם עד שיהיה מוצג- כתודה, אני מצלם את מי שבאה אליי עם בגדים משלה- מחמיאים, יפים, בשביל הכיף ואיך שמתחשק- כדי שיהיו לה כמה תמונות יפות משלה להשוויץ.
תודה על ההקשבה, ואשמח להתראות!